טכניקות חדשות, כגון השתלת זקיקי שיער בודדים, והפקת יחידות זקיקי שיער, הופכות את תחום השתלות השיער לאפשרות חדשה ויעילה לסובלים רבים מנשירת שיער.
נכון להיום, השתלת שיער מתבצעת על ידי דיהידרוטסטוסטרון (DHT), תהליך נטילת שיער מהחלק האחורי של הקרקפת, והשתלתו באזורים המקריחים. תהליך זה יכול להתבצע גם בהשתלת שיער בין תאומים זהים בעלי אותו הרכב גנטי.
באופן כללי, רופאים מאמינים כי שיער המושתל מאדם אחד לאחר יידחה, אלא אם כן המטופל נוטל תרופות נוגדות דחייה הנצרכות לכל החיים.
יחד עם זאת, הסיכון בנטילת תרופות אלו עולה בהרבה על היתרונות המושגים מההשתלה. כיום חוקרים מדענים שיטות השתלת שיער מאדם אחד לאחר ללא דחייה.
בדרך כלל, גברים בעלי דפוס התקרחות גברית עדיין נותרים עם קבוצת שיער המקיפה את צידי הפנים והצד האחורי של ראשם. זהו המקום ממנו ניתן לקחת זקיקי שיער להשתלה. קבוצות שיער אלו מתוכננות גנטית להמשיך לצמוח גם במקרים גרועים יותר של התקרחות. השאלות החשובות הנוגעות לתהליך השתלת שיער הן הבנת הליכי שיקום שיער ושיטות כירורגיות להשתלה.
פגישת הייעוץ הראשונה עם מנתח השתלת שיער
במהלך ההתייעצות הראשונה, הרופא צריך לבדוק את ראש המטופל באופן יסודי ולקחת היסטוריה רפואית מפורטת. בדיקת הראש צריכה להתבצע עם שימוש במכשיר המודד צפיפות שיער, ומאפשר לרופא להעריך כראוי את מספר השערות בכל אחת מיחידות הזקיקים הטבעיות, ודפוס נשירת השיער.
מכשיר המדידה משווה בין שיער דק לעבה, ומדידת קווצות השיער מתחשבת בתהליך התכווצות זקיקי השיער, והדפוס ההדרגתי של הנשירה, מבחינת קוטר שיער ואורך. הרופא מתכנן לוח זמנים משוער למפגשי ההשתלה הנחוצים, ומסביר למטופל את כל התהליך, לרבות כל הסיכונים הקשורים, כך שהמטופל מבין למה עליו לצפות בחודשים שלאחר ההליך.
מקור השיער המושתל
בניגוד לתהליכי השתלות איברים, אדם תורם לעצמו את השתלת השיער שלו. אין תורם זר ממנו ניתן לקבל השתלה. אם מתקבלים זקיקי שיער הנתרמים מאדם אחר, שאינו תאום זהה, הגוף ידחה את ההשתלה ללא תרופות חיסון. אדם תורם לעצמו את השיער להשתלה, מאזורים הנקראים אתרי תרומה אישיים.
כשקיים דפוס התקרחות, במיוחד בגברים, אין זה משנה כמה שיער אבד בחזית העליונה ובאזורי הקודקוד של הראש, צידי הראש והגב עדיין שומרים על השיער, ולעיתים באופן מוגבר. הצדדים האחוריים מושפעים הרבה פחות מפעולת DHT על זקיקי השיער. אזורים אלו הם אתרי השיער התורמים, בשילוב עם הזקיקים וחלק מהרקמה שמסביב.
בעת תכנון ההליך, הרופא מתחשב בדפוס העתידי של נשירת השיער, ושיעור הנשירה הפוטנציאלי. עיצוב קו השיער המשוחזר הוא חיוני.
קו שיער קדמי טבעי משתנה בצורתו וצפיפותו מאדם לאדם. הרופא בוחר את האזור המיועד להשתלת השיער בהתבסס על עיצוב כללי שעשוי להיבדק במהלך מספר מפגשים. לכן טיפולי ההשתלה אורכים בדרך כלל מספר חודשים או אף שנים, בהתאם להתקדמות נשירת השיער.
השתלת שיער מוצלחת בהתבסס על השיער הטבעי
צפיפות שיער נמדדת על פי מספר זקיקי השיער שיש לאדם לכל סנטימטר רבוע של עור קרקפת. גורם נוסף הוא רפיון עור הקרקפת, וגמישותה. ניתן להשתיל יותר שתלי שיער כאשר צפיפות השיער גבוהה ורפיון עור הקרקפת גבוה.
שיער גס הוא קשיח ולכן הוא מאפשר פחות השתלת שערות, שכן הקרקפת מאופיינת בכיסוי יתר. יש שיער דק שמעניק מראה טבעי אך הוא דליל יותר מכיסוי שיער גס. שיער גלי ומתולתל מעניק תוצאות השתלה טובות יותר, היות והוא משתרע על יותר אזורי קרקפת בהשוואה לשיער חלק. שיער מתולתל צומח מהקרקפת ושומר על צורתה, וגורים אלו יוצרים מראה של כיסוי גדול יותר.
מיקום השיער הנתרם – ברגע שהמנתח חילץ את השיער המיועד להשתלה, הוא מושתל בחלקים המקריחים של הקרקפת, דרך חריצים זעירים אותם מבצע המנתח על הקרקפת. השיער הנתרם, זקיקי השיער, הרקמה שמסביב והעור, נקראים – שתלים, וכל שתל מכיל זקיקי שיער אחד או יותר המכילים שיער, רקמות ועור נלווים.
משמעות צבע השיער בתהליך ההשתלה. ככל שצבע השיער קרוב יותר לצבע העור, כך יתקבל מראה טוב יותר של כיסוי שיער – שיער של אנשים ממוצא אפריקאי הוא כהה ומתולתל מאוד, ולכן מעניק תוצאות השתלת שיער חזותיות טובות ביותר.
מנקודת מבט חזותית, אנשים בעלי שיער כהה וחלק וגוון עור בהיר, מהווים אתגרים אמנותיים ביותר בהשתלת שיער, היות והם בעלי ניגוד משמעותי בין גוון השיער וגוון העור.
